צידון

צִידוֹן, צַיְדָן, צַיְי׳(b. h. צִידוֹן) pr. n. pl. Zidon, Sidon (Zaidan), in Phœnicia. Tosef.Dem.I, 10; Y. ib. I, 22a bot. צידן. Tosef.Erub.VI (V), 8; Y. ib. V, 22b bot. Tosef.Yeb.XIV, 7 אבא יודן איש צידן Abba Judan of Z. Gitt.VII, 5 צידן (Y. ed. ציי׳). Tosef.Zeb. I, 5 בצידן (ed. Zuck. ציידין, read: בצ׳); a. v. fr.Denom. צִידוֹנִי m.; Pl. צִידוֹנִיִּים, צִידוֹנִיִּין. Midr. Sam. ch. XXIII אבא צ׳ Abba of Z.Kel. IV, 3 הצידניים ed. Dehr. (ed. הצדוניים); Tosef. ib. B. Kam.III, 11 הצידו׳.Ch. צַיְדַנְיָא, צַיְדַנְיָיה, צַיְי׳. Y.Yeb.IX, beg.10a ר׳ יוסי צ׳; Y.Naz.VII, end, 56d; ib. 56c ר׳ צ׳ (insert יוסי); Y.Ter.XI, end, 48b צירניא (corr. acc.).